החיבור האקדמימדריך זה מפורסם באדיבותו של מר אלי יזרעאלי מחבר הספר
החיבור האקדמי אינו חיבור כפי שהיינו מורגלים אליו בבית הספר היסודי או התיכוני, כי אם כתיבה עניינית ולעתים אף יבשה המציגה נושא ונתונים שונים ודנה בהם. קיימים סוגים שונים של חיבורים אקדמיים, כפי שנלמד להכיר במהלך פרקי הספר, אולם לכל החיבורים האקדמיים מכנה משותף אחד: סגנון פשוט ואובייקטיבי, כאשר כל פרט המובא בחיבור האקדמי, שלא כתוצאה של ניתוח הכותב, אמור להציג את המקור שממנו נלקח. בשער זה יוצגו סוגיו השונים של החיבור האקדמי ודרך הכתיבה וצורת ההגשה של כל אחד מהם, כאשר האמור נוגע גם לעבודת המחקר האקדמית. יחד עם זאת, לעבודת המחקר קיימים מאפיינים רבים נוספים, ובשל היותה לב ליבו של העולם האקדמי, מוקדש לעבודת המחקר השער השני כולו. יש לזכור כי ללא הכרת החיבור האקדמי וההתנסות בו, לא ניתן יהיה לגשת כלל לעבודת המחקר. פרק א': החיבור האקדמי לסוגיוכבר עמדתי בהקדמה על כך שלחיבור האקדמי כללים אוניברסליים וכי מטרת החיבור האקדמי ההתחלתי, לאמן את הסטודנט בכתיבת חיבורים אקדמיים ברמה גבוהה יותר. למרות זאת קיימים מספר איפיונים המבדילים בין חיבור אקדמי אחד למשנהו ועליהם אעמוד בפרק זה. 1.1. החיבור האקדמי הבסיסי.החיבור האקדמי הבסיסי נועד לאמן את הכותב בכללי הכתיבה האקדמית. בדרך כלל מדובר בחיבור בין שלושה עד שבעה עמודים, כאשר חיבור זה אינו מחולק לפרקים אלא מנתח הנחה כלשהי מתוך התבססות על חומר מוקדם. חומר זה נלקח מהספרות, כאשר הספרות הינה ספרים שנכתבו על הנושא, מחקרים שניתן לדלות מהם מידע או ממצאים לגבי הנושא הנכתב וכן ספרים, מאמרים, ספרות יפה, מחזות ושירים, אשר מתוכם ניתן למצוא אנלוגיה לנושא הנכתב. הדבר החשוב ביותר בכתיבה הינו גיבוש החומר הנכתב בצורה מסודרת, שוטפת, רציפה והגיונית, תוך אזכור המקורות בכל מקום שנלקח חומר מסוים שאינו הבעת דעתו של הכותב. הבעת הדעה מתבטאת הן בהצגת הנושא, בקישוריות שבין המקורות השונים ובעיקר במסקנות המופקות בסוף החיבור מהמידע שנצבר במהלכו. חשוב מאוד לזכור לא לצטט ולהעתיק קטעים מספרים, כי אם לכתוב את רוח הדברים בקצרה, כמובן תוך איזכור המקור. ציטוט יבוא רק כאשר מובאת אמירה מיוחדת החשובה לצורך הדיון או בעת ניתוח קטעי שירה, מחזות וכו', כשיש צורך להביא את המקור המנותח כלשונו. במקרה זה יש להקפיד על כללי ציטוט נכונים תוך איזכור מדויק של המקור משם נלקח הציטוט. בסוף העבודה יש לכתוב רשימת מקורות, המוגדרת ביבליוגרפיה, שבה יש לציין את כל המקורות בהם נעזרת בעבודה, תוך הקפדה על כללי הכתיבה. 1.2. הפרו-סמינריון [הפרו"ס]העבודה הפרו סמינריונית הינה מודל מוקטן של עבודת הסמינריון. עבודה זו מחייבת חלוקה למבוא, גוף העבודה וסיכום. מטרתו של המבוא הינה הצגה קצרה ותכליתית של הנושא העומד על הפרק וכן הצגת מטרת העבודה, כלומר הגדרת השאלה 'מה ארצה לברר במהלך הכתיבה?', כשבסיום המבוא יש להציג את הטענה המועלית. חיבור אקדמי, נועד מיסודו לברר שאלה כלשהי. ברמת הפרו-סמינריון והסמינריון מדובר בטענה, שבה יש לתמוך על ידי סקירת ספרות, הבאת דוגמאות מהכתובים או ממציאות מוכחת, ניתוח ממצאים אלה והסקת המסקנות. יש לזכור כי לא תמיד חייבת המסקנה להיות תואמת לטענה. ניתוח נכון של הספרות והיסקים הגיוניים, עשויים לסייע בהגעה למסקנה. וכמובן רצוי לזכור שכמו בחיבור האקדמי הבסיסי, בעבודת הפרו-סמינריון יש להקפיד על מראי מקומות המעידים על המקור שמשם נלקח רעיון מסוים, ציטוט או ממצא כלשהו. החיבור הפרו-סמינריוני מורכב בדרך כלל ממבוא, פרק ראשון הסוקר בקצרה את מה שנכתב על הנושא. הפרק השני אמור בדרך כלל לדון במקרים מקבילים שטרם נחקרו ולעתים מוסיפים גם פרק שלישי המהווה ניתוח ודיון לשני הפרקים הראשונים. בסיכום יש להביא את הדעה האישית הנובעת מהחומר שהוצג ולהציג את המסקנות. על מנת להתאמן היטב בכתיבת החיבור, מומלץ לפחות בשלבים ראשונים לכתוב בתחילה את פרקי העבודה והסיכום, כאשר המבוא ייכתב בסוף, יציג בבהירות את הנושא ויסביר את הטענה ברוח המסקנה שבסוף. ולא לשכוח! בסוף העבודה יש לכתוב רשימה ביבליוגרפית שבה מפורטים בצורה ברורה, על פי הכללים כל המקורות שבהם נעזרת לכתיבת העבודה. 1.3. סמינריוןהעבודה הסמינריונית מהווה חיבור מקיף בנושא מסוים בתחום שבו הוטל עליך לכתוב את העבודה. עבודה זו כוללת בדרך כלל מבוא, שלושה פרקים בגוף העבודה [אם כי לעתים ניתן לכתוב פרק או שניים נוספים], סיכום וביבליוגרפיה. העבודה הסמינריונית, כמוה - כתביעה משפטית. המבוא אמור להציג את התביעה [שלך] ואת הטענה. הפרק הראשון מהווה בדרך כלל סקירת ספרות המהווה את הרקע האקדמי לדיון בנושא. הפרק השני אמור להציג תקדימים העוסקים בנושא זה או בתחומים מקבילים שמהם ניתן ללמוד על מהות הטענה והפרק השלישי מהווה מעין דיון, המציג את מכלול הראיות והטענות, שמהן המסקנה מתבקשת מאליה. המסקנה מופיעה בשלב הסיכום, כאשר רשימת המקורות מובאת בביבליוגרפיה. אם לצורך הראיות השונות הצגת מסמכים [צילומי תעודות, קטעי עיתונים, תמונות וכיו"ב], צרף אותם בסוף העבודה, לאחר הביבליוגרפיה, כאשר על העמוד הראשון כתוב את הכותרת 'נספחים' ואת רשימת הנספחים על פי סדר ממוספר, כאשר יש להקפיד למספר את הנספחים המצורפים בסוף העבודה. 1.4. המחקרהמחקר הינו חיבור אקדמי, אשר במרכזו מתקיים מחקר בתחום מסוים, כאשר אם המחקר יגיע לממצאים הגיוניים, יהווה שלב נוסף בהתפתחותו של המחקר האקדמי. קיימים מגוון מחקרים הנוגעים למדעים השונים וכל מחקר שונה בצורה זו או אחרת ממשנהו. יחד עם זאת מקובל לחלק את המחקרים למחקרים כמותיים המשתמשים במדגם גדול של נשאלים ולמחקרים איכותניים במתארים מציאות תוך כדי עריכת תצפיות וקיום אינטרקציות שונות עם אוכלוסיית המחקר. בנוסף קיימים מחקרים העוסקים במדעי הרוח ובאומנויות ואלה פועלים בעיקר בתחומים שבין האובייקט הנחקר, סביבתו ותהליכים היסטוריים הקשורים אליו. ניתן לכנות מחקרים אלה מחקרים השוואתיים, שכן הם בודקים השפעות תרבותיות והיסטוריות תוך השוואה לאובייקט הנחקר. במחקרים בכלל נעסוק בשער השני, אולם כל מחקר מתבסס בצורה זו או אחרת על נתונים קיימים או מקיים השוואות עם מידע קיים, כך שבמהותו הוא נחשב לחיבור אקדמי ודרך כתיבתו והצגתו זהים לזה של החיבור האקדמי, כאשר מתווספים לו גם היסודות המחקריים, כמו התהליך המחקרי, הצגת הממצאים, ריבוי טבלאות וגרפים וכיו;quot&ב. בסיכומו של דבר גם המחקר, אשר להוציא את מדעי החברה מתבצע על פי רוב לאחר התואר הראשון, הינו חיבור אקדמי לכל דבר. 1.5. מאמר אקדמיהמושג 'מאמר', מתייחס לרשימות ומאמרים שניתן למצוא בכתבי עת שונים, בספרים המכילים מאמרים בנושא מסוים [אנטולוגיות] ואף בעיתונים, ז'ורנלים וכל מקור כתוב אחר. אולם האמור לעיל מתייחס רק למאמרים שבהם אנו משתמשים לצורך כתיבת החיבור האקדמי. סעיף זה אינו מתייחס לכל מאמר, כי אם למאמרים ברמה אקדמית, המופיעים בין בכתבי עת ספציפיים ובין בספרים שנכתבו לצורכי לימוד אקדמי או גילויי מחקר שונים. למעשה, אין הבדל בין מאמר אקדמי לבין חיבור אקדמי או עבודת מחקר, משום שהמאמר מחולק בדרך כלל באופן דומה לזה של החיבור האקדמי. יש בו מבוא, גוף המאמר וסיכום, גם אם לא תמיד חלקי המאמר מוגדרים כך במפורש. והחשוב מכל: במאמר האקדמי מופיעים אזכורים של כל המקורות שמהם נלקחו ציטוטים או רעיונות שונים, אלא שבניגוד לחיבור האקדמי, לעתים מופיעים האזכורים בתור הערות שוליים מבלי שתתווסף להם רשימת מקורות בסוף המאמר. ישנם מאמרים המנתחים מצב או נושא מסוים על פי מקורות ספרותיים וישנם מאמרים המהווים תאור של מחקר ומוצגים כעבודת מחקר לרבות שיטת המחקר ותהליך המחקר. מאמרים אלה מכונים בדרך כלל "פירסומים" ומהווים שלב נוסף בהתפתחותו של איש האקדמיה. |